#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סב: 1 שני שעירי יוה&quot;כ, שני כבשי מצורע, שתי צפורי מצורע, שני כבשי התמיד ושני כבשי מוספי שבת, האם צריכים להיות שווים והאם מעכב ומנין?	"שעירי יוה&quot;כ - כתיב &quot;יקח שני שעירי עיזים&quot; מיעוט רבים שנים ולא היה לו לכתוב שני, אלא ללמד שיהיו שניהם שווים ומדכתיב ג' פעמים 'שני' היה נראה לעכב לכן ריבה 'שעיר' 'שעיר' מכל מקום, [ג' פעמים 'שני' ללמד שיהיו שווים במראה, קומה ודמים].<p dir=""rtl"">כבשי מצורע - כתיב &quot;יקח שני כבשים&quot; ללמד שיהיו שווים, ואף שהיה מקום לומר שמעכב דכתיב &quot;תהיה&quot;, 'כבש' 'כבש' ריבה, ות'היה' לשאר הויתו של מצורע.</p><p dir=""rtl"">ציפורי מצורע - כתיב &quot;שתי ציפורים&quot; שיהו שווים, אף דכתיב &quot;תהיה&quot; אין זה לעיכובא דציפור ציפור ריבה, 'תהיה' לשאר הויתו של מצורע.</p><p dir=""rtl"">תמיד - אף למצוה לא צריך, ומאי דכתיב &quot;שנים ליום&quot; ללמד שישחטם כנגד היום.</p><p dir=""rtl"">מוסף - ודאי צריכים שיהיו שווים (ע' ברש&quot;י שמשמע שזה לעיכובא, אבל הוא עצמו סובר שזה רק למצוה, והר&quot;ח גרס שודאי לא צריכים).</p>"	יומא סב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סב: 2 שני שעירי יוה&quot;כ ששחטם בחוץ קודם שהגריל או אחר שהגריל האם חייב משום שחוטי חוץ או לא ומדוע? ולמה נצרכו לטעם האמור?<p dir=""rtl"">ומה הדין שלמים ששחטם בחוץ קודם פתיחת דלתות היכל?</p>"	"קודם שהגריל - חייב על שניהם וביאר רב חסדא הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ, זה שראוי לפנים אינו מחייב שמחוסר הגרלה, ומחוסר הגרלה כמחוסר מעשה, מה שאין כן שעיר הנעשה בחוץ אינו מחוסר אלא עבודת היום וסבור רב חסדא שאין מחוסר זמן לבו ביום.<p dir=""rtl"">אחר שהגריל - חייב על של שם ופטור על של עזאזל דכתיב &quot;איש איש מבית ישראל וגו' להקריב קרבן לה' מי שמיוחד לה' למעט שעיר המשתלח אף שראוי לבוא לפתח אהל מועד אבל אינו ראוי לה'.</p><p dir=""rtl"">לפי מה שחידש רב חסדא שמחוסר גורל כמחוסר מעשה ואין חייבים עליו, אף השוחט שלמים קודם שנפתחו דלתות היכל פטור שפתיחת דלתות הוי מעשה.</p>"	יומא סב:		
